למה אנחנו מכניסים את מחממי האמבטיה שלנו ל“מבחן עינויים“
בואו נהיה כנים: אמבטיות הן סיוט עבור הרכיבים האלקטרוניים. יש שם אדים רבים, לחות גבוהה ושינויים קיצוניים בטמפרטורה כשהמחמם מתחיל לעבוד. זו שילוב קשה מאוד.
אם האטימה אינה מושלמת, או שיש סדק זעיר בזכוכית הקוורץ, המחמם יהיה הרוס. הוא עלול להישרף או להפסיק לעבוד תוך כמה שבועות. אנחנו לא רוצים לנחש כמה זמן המחממים האלה יחזיקו. במקום זאת, אנחנו מנסים לשבור אותם קודם במעבדה.
המאבק נגד האדים
העניין הוא שמנורות אינפרא-אדום רגילות אינן מתאימות לשימוש באמבטיות עם אדים רבים. האדים מוצאים את הסדקים הזעירים במעטפת של המחמם וחודרים פנימה.
כשהלחות מגיעה לקצוות החשמליים, נוצרת קורוזיה שפוגעת בחיבורים. זה יוצר התנגדות, שגורמת לחימום יתר. לפני שאתם מבינים את זה, החוטים נמסים או המפסקים של המחמם נשברים. זו לא דרך טובה להתחיל את הבוקר.
כדי למנוע זאת, אנחנו שמים את המחממים בתא אידוי עם לחות גבוהה וחום קיצוני, במשך מאות שעות. זה בעצם מעין “מכונת זמן” – אנחנו מדמים שנים של שחיקה בעולם האמיתי, כדי לראות אם האטימה עומדת במבחן או אם האלקטרודות מתחילות להתקלקל.
החלק הקשה: איך לאפשר למחמם לנשום ובו זמנית למנוע חדירת מים
אנחנו משתמשים בזכוכית קוורץ איכותית ובחומרים עמידים בפני מים, כדי למנוע חדירת מים. אבל יש סיבוך: אם האטימה חזקה מדי, המחמם לא יוכל לנשום. החום יישאר בתוך המחמם, והרכיבים האלקטרוניים יישרפו. זו בעיה שצריך לפתור – צריך למצוא את האיזון הנכון, כך שהמים לא יחדרו, אך החום יוכל לצאת החוצה.
למה זה חשוב עבורכם
כשמחמם עובר את המבחן הזה, זה אומר שהחשמל יהיה יציב, ושהאיטום עומד בלחץ. זה אומר שלא תצטרכו להתמודד עם אור שמתעקם או עם מחמם שלא עובד בפעם הראשונה שאתם לוקחים מקלחת ארוכה וחמה. אנחנו מעבירים את המחממים שלנו למבחן קשה כדי שאתם לא תצטרכו להתמודד עם מוצר שבור כבר לאחר שישה חודשים.