יצירת מחממים באור אינפרא-אדום שאכן יכולים לעבוד בחדר אמבטיה לח
אם אתם מתכוונים להתקין נורות אינפרא-אדום בחדר אמבטיה, אי אפשר פשוט להשתמש בצינור קוורץ רגיל. מדובר בסיטואציה קשה מאוד עבור הרכיבים האלקטרוניים – אדים עבים ורסס מים ישיר.
בלי דרגת אוורור IP65, הלחות תחדור לתוך המכל. וכשזה קורה? עלולים להיווצר קצרים חשמליים. זה בהחלט לא מה שאנחנו רוצים בזמן המקלחת.
שמירה על החשמל במקומו הנכון
האתגר האמיתי הוא האטימה בין טרמינלי הנורה לבין המכל. אנחנו משקיעים הרבה זמן בכך. אנחנו משתמשים בחומרי אטימה מבוססי סיליקון בעלי עמידות גבוהה, כדי למנוע מאדי המים לחדור לחלקים האלקטרוניים.
זו משימה מאוד עדינה – עלינו להשתמש בחומרים שיכולים לעמוד בחום הגבוה של הנורה, בלי להתמוסס או להישבר. אם האטימה נשברת, הזרם עלול לדלוף. בחדר אמבטיה, זו קטסטרופה.
מאבק בטחינה
מים וחשמל הם שילוב רע, אך חום ולחות יוצרים בעיה נוספת – טחינה.
חשבו על זה: כשהנורה כבויה, הטמפרטורה יורדת במהירות. באותו זמן, הלחות נדבקת לחוטי החשמל הקרים.
כדי למנוע זאת, אנחנו מעצבים את המכל כך שהמים יזרמו החוצה, ולא יתקבצו במקום שבו החוטים נכנסים למכל. אנחנו גם משתמשים במגעים מצופים בזהב או ניקל. למה? כי קורוזיה יכולה לפגוע בחיבורים בחדרים לחים, ואנחנו רוצים שהחיבורים האלו יחזיקו מעמד.
המציאות של ההתקנה
העובדה היא שאי אפשר פשוט להתקין את הנורות האלו בכל מקום.
דרגת האוורור IP65 תקפה רק אם כל הרכיבים עומדים בסטנדרטים הנדרשים. זה אומר שחיבורי הכבלים והמעקבים חייבים להיות איכותיים. אם תשתמשו בכבלים זולים או תשאירו פתחים קטנים במכל, דרגת האוורור תהיה לא תקפה.
עוד דבר שצריך לשים לב אליו: מכיוון שאנחנו אוטמים את המכל בצורה טובה כדי למנוע חדירת מים, כמעט אין זרימת אוויר. זה אומר שהחלקים הפנימיים יהיו חמים יותר מאשר במחממים תעשייתיים גדולים.
ודאו שגודל החוטים שלכם יכול לעמוד בחום הזה, כדי שהמעטפת שלהם לא תיהרס עם הזמן. זה פרט קטן, אך הוא קובע אם המחמם יעבוד שנים רבות או שהוא יכשל כבר לאחר חודש.